מחקר חדש מטעם מכון המחקר לקנאביס רפואית בטמפה, אריזונה בדקו חומרי דילול של שמן קנאביס שמעורבבים יחד בזמן תהליך הכנת המחסניות המשמשות לאידוי השמן. אידוי מייצר תרסיס הניתן לשאיפה ע"י חימום קנאביס לטמפרטורה שבה התרכובות הכימיות של הקנאביס מגיעות לרתיחה.
מכיוון שהקנאביס לא מחומם עד לנקודת בעירה, פחות קרצינוגנים (חומרים מסרטנים) וגורמים מגרים מיוצרים בזמן הפעולה. בהשוואה לעישון, האידוי גורם לפחות בעיות נשימה אצל משתמשי קנאביס, דבר שחוקרים טוענים שהוא תוצאה של חשיפה נמוכה יותר לחומרים רעילים. המחקר, שפורסם בכתב העת לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה, ניתח 4 סוגים שונים של חומרי דילול לשמן קנאביס – פרופילן גליקול (PG), פוליתלין גליקול 400 (PEG 400), טריגליצרידי שרשרת בינונית (MCT) וגליצרין צמחי (VG) – אשר חוממו לטמפרטורה של 230 מעלות צלזיוס, הטמפרטורה המקסימלית שבה התרכובות הכימיות של הצמח מתאדות אך לא נשרפות.
באדים שהתקבלו נבדקו רמות הפורמלדיהיד (חומר מסוכן הגורם לכוויות, לסרטן ולפגמי גנטיים), אצטאלדהיד (חומר הגורם לחמרמורת) ואקרוליין (חומר רעיל, שבמגע ישיר עם העור, העיניים וחללי האף הוא גורם לצריבה חזקה).
תוצאות כמות הפורמדלהיד במיקרוגרמים המיוצרות מאידוי של החומרים המדללים כתוצאה משאיפה של 4 שניות:
- VG – 0.25
- MCT – 0.26
- PG – 15.88
- PEG 400 – 59.45
תוצאות כמות הפורמדלהיד במיקרוגרמים המיוצרות מעישון סיגריה אחת: 75.00
המכון קבע: "יצור פורמדלהיד מבידוד PEG 400 היה גבוה במיוחד, כאשר שאיפה אחת מייצרת 1.12 אחוז ממגבלת החשיפה היומית, כמעט אותו חשיפה המתקבלת מעישון סיגריה אחת. מכיוון שPG וPEG 400 מעורבבים עם שמן קנאביס לעיתים קרובות, צרכנים המאדים מוצרי שמן קנאביס עלולים להסתכן בחשיפה לרמות מזיקות של פומידלהיד.
" אי התאמה גדולה נמצאה בין 2 סוגי החומרים המדללים: החומרים הטבעיים (VG וMCT) והחומרים מבוססי הנפט (PG וPEG 400). המחקר סיכם כי MCT וVG הם חומרי דילול הרבה יותר בטוחים לאידוי שמן קנאביס מתוך המבחר שקיים ונגיש כיום לצרכנים.
לסיכום, אלו הם מדללים שנבדקו ונמצאו כפחות מזיקים. אנחנו לא ממליצים בשום דרך על שימוש במדללים כאלו או אחרים.
האפשרות הטובה ביותר היא להימנע ממדללים ולאדות שמן פול ספקטרום שנעשה בצורה מקצועית ודולל ברמה מינימלית עם טרפנים.
