"סיבולת הפוכה"
זו תופעה מוזרה. מסיבה כלשהי, הרבה אנשים לא מרגישים שום השפעה בפעם הראשונה שהם מעשנים קנאביס, גם אם זה חומר טוב. זה יכול להיות די מאכזב. סוף סוף אתה מנסה עשב, ו… כלום? איך זה יכול להיות? האתגר להגיע ל"היי" בפעם הראשונה נפוץ מספיק עד כדי כך שהוא זכה לשם: "סיבולת הפוכה". התופעה כבר מוכרת במשך זמן רב בתרבות הסטונרים (סטלנים, בעברית צחה). ב -1970, הספר בנושא הקנאביס, "גינת ילדים עם דשא", שם לב לקושי של אנשים לקבל 'סטלה' בפעם הראשונה. אפילו היה מחקר על זה בשנות ה -1960. 41% מהמעשנים דיווחו שלא קיבלו "היי" בניסיון הראשוני שלהם. 13% לא היו בטוחים לגמרי אם כן או לא. ברור, יש צורך במחקר נוסף על חוויות של אנשים שמתנסים בזה בפעם הראשונה. אבל עד שתהיה לנו תשובה סופית, יש כמה תיאוריות שראוי לבחון.
"אתה לא שואף נכון"
זה מה שאנשים שמתנסים בקנאביס בפעם הראשונה שומעים לעתים קרובות, אם הם לא מרגישים כלום. זה קצת הגיוני כאשר אתה מבין שהרבה מהם מעולם לא עישנו שום דבר בכלל. פחות ופחות אנשים משתמשים בטבק בימים אלה. זה נכון עבור אנשים מסוימים, אבל לא הסבר גורף שמסביר את כל המקרים של אנשים שנאבקים להרגיש השפעה בפעם הראשונה. חוץ מזה, לא מעט אנשים, שאינם מיומני שאיפות עדיין, מצליחים להגיע 'לסטלה' בניסיון הראשון שלהם. אז חייבים להיות גורמים אחרים.
אולי צריך ללמד איך "מתמסטלים" בשימוש הראשוני בקנאביס ?
יכול להיות שאנשים שמתנסים קנאביס בפעם הראשונה צריכים שהתחושה "תפרוץ" פנימה לפני שירגישו משהו. כותב הכתבה נוטה לתת אמון בתיאוריה זו, היות וגם הוא, לא הגיע ל"היי" בארבעת השימושים הראשוניים שלו. התודעה היא דבר מאוד סובייקטיבי. מודעות למצב משתנה יכולה להיות סובייקטיבית אף יותר. עבור רבים מאיתנו, זה יכול להיות כי השאיפה הראשונה והיחסית עדינה מהקנאביס אינה מספיקה כדי להביא אותנו מעל הסף שבין 'מסטול' ו'לא מסטול'. אחרי כמה נסיונות, לומדים לזהות את הסממנים. לפעמים, לצורכי קנאביס מתחילים נדמה כי לקבל סטלה בפעם הראשונה יהיה כמו להשתכר. אך כידוע, זה עניין הרבה יותר עדין מזה. "הרגשתי משהו אבל כנראה שזו לא המריחואנה כי הייתי מרגיש הרבה יותר מסטול", משתתף אחד אמר לאנדרו וייל נורמן זינברג במחקר 1968. חלק מהאנשים, יותר מאחרים, עמידים בפני חוויות חדשות באופן קיצוני, במיוחד אם הם נתפסים כמסוכנות או מפחידות. זה לגמרי אפשרי כי, עמידות לחוויה של להיות מסטול בפעם הראשונה מונעת מאנשים להרגיש את ה"היי" או להבין שהם חווים אחד.
האם יש אנשים שלא יחוו "סטלה" בשום דרך אפשרית משימוש הראשוני בקנאביס?
לא פעם עלה הרעיון כי היכולת להגיע לסטלה קשורה בקבלה של קולטני הקנבינואידים במוח. הקולטנים CB1, אשר נקשרים ל-THC ובכך מסדירים את ההשפעות הפסיכו-אקטיביות שלו, חייבים להיות זמינים. מדוע שלא יהיו קולטני CB1 זמינים כך שאדם יוכל להגיע ל"היי" בפעם הראשונה? זה יכול להיות כי תרופות מסוימות, תוספי תזונה, או חומרים אחרים עלולים לגרום לרצפטורים CB1 להיות פחות זמינים. זה יכול להיות גם כי קולטני ה-CB1 שלך פשוט כבויים, והם לא מוכנים לתזרים פתאומי של קנבינואידים. גנטיקה או מצבים רפואיים כרוניים יכולים לשחק תפקידים גם כן. על פי מחקר אחד, כאשר הורמונים מסוימים נוכחים, צפיפות קולטני CB1 מצטמצמת באזורי מוח עיקריים. באופן ספציפי, אזורים במוח כגון ההיפוקמפוס והאמיגדלה קשורים לשינוי תודה, לגירוי ולתגמול. כאשר הורמון סטרואידי שנקרא glucocorticoid קיים, פחות קולטני CB1 מזוהים. במה שיכול להיות רמז משמעותי, קולטני CB1 הם גם פחות נפוצים בחולים עם מחלת הנטינגטון. משמעות הדבר היא כי תנאים נוירולוגיים דומים אך אחרים עשויים להיות בעלי השפעות דומות.
צפיפות של קולטני ה-CB1 עשויה לעלות עם המשך השימוש בקנביס
הרעיון כי קולטנים יתחילו לצוץ רק כי התחלת להשתמש בקנאביס אולי נשמע ספקולטיבי מאוד. אבל משום שאנשים בסופו של דבר כן מצליחים להתמסטל בפעם הראשונה אם הם ממשיכים לנסות, זה יכול להיות המקרה. כמה מדענים מתייחסים לזה כאל "תקופת רגישות". וריאציות גנטיות יכולות גם להסביר מדוע אנשים מסוימים מקבלים "היי" בפעם הראשונה כאשר הם מעשנים קנאביס, ואחרים צריכים לנסות כמה פעמים. אנשים "משתנים מאוד" בתגובה שלהם לקנבינואידים, על פי ד"ר אית׳ן רוסו. "מינון נמוך של THC עלול להניע את המערכת האנדוקנבינואידית, אשר הופכת להיות רגישה יותר לאחר מכן", משער המומחה לקנאביס ד"ר רוסו. אם זה נכון, זה אומר ש"סיבולת הפוכה" הוא אכן מונח מתאים מאוד.
